נקודת מבט: ג'סטין.

"אז איזה אידיוט מזוין דפק את המשלוח המזוין שלנו ואני כל כך עצבני, לעזאזל." ג'ייסון לוחש בכעס, נכנס בסערה אל המטבח כשאני מאכיל את רוזי, שהייתה עמוק בחלל הקטן שלה היום. "ג'ייסון!" אני זועף, מכסה את אוזניה של רוזי כשהוא פולט מילות קללה מימין ומשמאל. "הו, אני מצטער." פניו מזעיפות בזיוף, מניח יד על לבו.

"איזה אידיוט מזוין דפק את המשלוח המזוין שלנו ואני כל כך עצבני, לעזאזל!" הוא מדגיש כל מילת קללה בזמן שאני מביט בו בכעס ורוזי נאנחת בחמידות עם פה פתוח, בניסיון להגיע לכפית המלאה שאחזתי זמן רב מדי הרחק ממנה.

"סליחה, בייבי." אני ממלמל, מניח את הכפית הגדושה בפירה טעים בפיה. היא הייתה טיפה עצבנית ובכיינית היום. גרונה כאב ואפה היה מלא בנזלת הבוקר והיא רצתה לאכול משהו רך, והייתי שמח למלא את רצונה.

"שפה. אני יודע שאתה כועס אבל בבקשה." אני חוזר להביט בג'ייסון לאחר שאני טובע בחמידותיה של רוזי לכמה שניות. "עכשיו בבקשה תסביר, בדרך רגועה והולמת, מה קרה." אני אומר לאחר שאני הומה לרוזי כשאני מאכיל בכף גדושה נוספת. היא מצחקקת בשקט אליי אבל עוצרת כדי להשתעל בחוזקה, גורמת לי להזעיף פנים.

ג'ייסון שם לב גם כן ומתקרב כדי לעמוד לידה, ומניח יד על מצחה. "היא לוהטת, ג'יי." הוא אומר כשאני סוטר את ידו הרחק ממנה. היא שלי. "אני יודע." אני נאנח, צופה כשהיא מתחילה להנהן בין שינה לערנות. "אוו, רוזי," אני מגחך, מרים אותה ממושבה ומושך אותה לברכיי. "בייביגירל," אני מצקצק בלשוני, לוחץ את שפתיי למצחה כדי לראות כמה חמה היא בדיוק. היא רתחה.

"ג'ייסון, אתה יכול להביא לי מגבת קרה ורטובה בבקשה?" אני שואל, מנדנד אותה במקצת בזמן שהיא מניחה את ראשה על חזי, בוהה סביבה בטראנס מושרה חולי. הוא מהנהן ומתקרב לכיור, לוקח מגבת מהמגירה. "בכל מקרה, ספר לי מה קרה." אני אומר, מלטף את ישבנה של רוזי ברוגע, בדיוק כמו שהיא אוהבת. היא אפילו משחררת גרגור שבע רצון, גורמת לי לגחך בקלילות. היא כל כך חמודה, אפילו כשהיא חולה.

"אז הזמנתי משלוח ענקי של רובים, כן?" אני מהנהן, אומר לו להמשיך, ומניח את המגבת הקרה על מצחה של רוזי אחרי שהושיט לי אותה. "והאידיוט הזה שהעסקתי לפני שבאתי לכן דפ- סליחה, הרס הכל אז אני חייב לטוס בחזרה לוואגס הלילה, להרוג את המזדיין -לא מצטער הפעם- ולקבל את המשלוח שלי ולוודא שהאידיוטים האלה יודעים שגם אני לא שם, אני עדיין יודע הכל ושאני אעשה הכל כדי לשבור להם את המפרקת. בכל מקרה, אני אחזור עד מחר בלילה אז אני אהיה במשפט." הוא לוחש את המילה 'משפט' כדי לא להפחיד את רוזי יותר מדי. הכל פעם שהיא שומעת את המילה, היא מתפרצת בדמעות וזה לוקח מעל לשעה להרגיעה.

"אבל אחרי שישי..." קולו דועך, מתעצב במקצת. "אני מרגיש כאילו ניצלתי את קבלת הפנים שלי יותר מדי אז כנראה שאחזור הביתה אחרי זה." הוא אומר, גורם לי להזעיף פנים. אני מתכוון להגיד משהו כשלפתע רוזי קופצת ומושכת באפה. "א-אתה עוזב א-אותנו? ח-חשבתי שאתה א-אוהב להיות כאן." היא מייבבת בזמן שהוא נראה מבולבל מכך ששמעה אותו.

"לא, מתוקה, לא. אני אוהב להיות כאן." הוא משיב במהירות, מנסה לשפר את המצב כשאני מתיישב ונאנח בגלל שאני יודע שהיא הולכת להתפרץ בהתקף זעם מושרה חולי, במלוא מובן המילה. "אל תשקר!" היא צורחת ואני נרתע במקצת משינוי טון קולה הדרסטי. "בייבי, אל תצרחי בבקשה. את תגרמי לכאב הראש שלך להיות גרוע יותר." אני מנחם אותה מעט בשחצנות. ג'ייסון היה כמו אחיה הגדול והיא הייתה אחותו הקטנה. הם רבו לפעמים אבל אהבו אחד את השנייה ללא תנאים. בנוסף, היא נטלה הרבה תרופות אז היא הייתה עקשנית ועצבנית.

"אני לא משקר, בייב." הוא אומר ברוגע, יודע שהיא נהפכת למגוננת עליי ועליו אפילו יותר כשהיא חולה. "כן, אתה כן. אתה תחת מרושע ושקרן." היא צווחת ואני מתיישר, מתכוון להיכנס למצב דאדי מלא בעונשים, אבל ג'ייסון נותן לי מבט המרגיע אותי. אבל כף ידי עדיין קופצנית.

"רוזי, בבקשה, בייב. תקשיבי לי." ג'ייסון אומר, מתקרב אליה בזהירות ולוקח אותי מברכיי. אני לא יכול שלא לצחוק בתוך תוכי כשהיא מקשה עליו את המשימה בכך שהיא מפילה את כל משקלה ונתלית כמו שק תפוחי אדמה בידיו. "אוח, פרחחית קטנה שכמותך." הוא נוהם בשובבות לפני שהוא מניח אותה על הדלפק ומניח את ידיו סביבה, כך שהיא תקועה והם פנים מול פנים. עיניה היו נפוחות ואדומות מהבכי שהחל ברגע שהוא נגע בה.

"ש-שיקרת לי..." היא מייללת, משחקת עם אחד מכפתוריי חולצתו, מסרבת להביט בעיניו. רואה שמאפה מתחילה לנזול נזלת, אני תופס בטישו ודוחף את ג'ייסון מהדרך. "זוז, חמור. בייביגירל צריכה טישו." אני מתעלם מנהימתו אליי. אני חייב להודות שקינאתי מקרבתם והרכושנות שלי התחילה לעבוד, אז תתבעו אותי. "תנשפי, אהובה." אני אומר, עוזר לה לקנח את האף מהנזלת ומהדמעות. זה היה שילוב רע. אני ממהר לזרוק את הטישו ולשטוף את ידיי לפני שאני חוזר אליה עם המגבת הקרה. "בלי דמעות, קטנטונת." אני לוחש, מוודא שהיא נקייה ואז מלטף את עורה עם המגבת.

עיניה ולחייה היו נפוחות, אבל היא עדיין הצליחה להראות חמודה גם כשהיא חווה התקף זעם. אני הומה כשהיא משפשפת את עיניה הכואבות ואני לא יכול שלא למשוך אותה לחיבוק. כשהיא נאחזת בי בחוזקה ומיבבת לתוך חזי, כעס פוגע בי. לא על רוזי אלא על ג'ייסון שגרם לה לבכות, במיוחד כשהיא חולה.

"תראה מה עשית! גרמת לבייביגירל שלי לבכות. אני מקווה שאתה שמח עם עצמך." אני לוחש בכעס כשלסתו נופלת. "סליחה?! ניסיתי לגרום לה להרגיש טוב יותר אבל מר רכושני החליט להידחף ולהרוס הכל. יודע מה? זוז." הוא דוחף אותי מהדרך לפתע ומרים את רוזי. היא נראית מופתעת וכאילו לא יודעת מה לעשות, אז היא נופלת כמו שק תפוחי אדמה וגורמת למשימתו להיות קשה יותר. הפעם הזו, אני לא יכול שלא לצחוק. לימדתי אותה טוב.

הוא נאנח במבט זועף אבל ממהר להביט בי. "אני הולך להשכיב אותה לישון בזמן שאתה תביא את התה והתרופה שלה. אתה יודע מה היא אוהבת." הוא אומר לפני שהוא יוצא בסערה מהחדר עם רוזי, שק תפוחי האדמה החמוד ביותר, בידיו. אני נושף בכעס וקנאה. היא הבייביגירל שלי, הנסיכה שלי. ואני הדאדי-דום שלה, לא ג'ייסון. אני רוטן כמה מילות קללה לעצמי בזמן שאני מודד את כמות התרופה שלה וממלא את כוסה בקצת תה.

"הוא אמר לך..." אני שומע מבטא אנגלי עמוק ממלמל ואני מסתובב כדי לראות את הארולד נכנס למטבח, סוחב אתו את הכביסה. "תסתום את הפה, הארולד. בן זונה חטטן שכמוך!" אני צורח ורוקע ברגלי כמו ילד. צחוקו נעלם כשהוא רץ במעלה המדרגות.

ג'ייסון הטיפש. הארולד הטיפש.

נקודת מבט: ג'ייסון. (יאייי פעם ראשונה אני חושבת!!!!)

אני מסרק את שערה בעדינות בזמן שהיא יושבת על הרצפה מכוסת השטיח, ומשחקת עם בובותיה. לא רציתי להפשיט אותה ולהלביש אותה בפיג'מה עדיין מאחר והיא לא הבייביגירל שלי. היא של ג'סטין וידעתי שאם הוא היה עושה את זה לבייביגירל שלי, הייתי כועס. רק הוא יכול לראות את הגוף שלה וידעתי שהיא עברה עינוי רב ושיש לה בעיות עם הגוף שלה שרק ג'סטין יכול לרפא. אז אני אהיה החבר הכי טוב שלה בשמחה ואסרק את שערה בזמן שאני מרגיע אותה.

אין רגשות רומנטיים לרוזי. היא יפהפייה, מצחיקה, חכמה בטירוף, ויש לה את כל הקשיים שיש לי אבל הרגשות שלי כלפיה אפלטוניים לגמרי. ג'סטין ורוזי הם האנשים היחידים שאני סומך עליהם והיחידים שאני יכול לשתף את רגשותיי אתם. חמי מהזמן, אני לא סומך על הכנופייה שלי בכלל. החומות שלי גבוהות אך בדרך כלשהי במהלך שבועות ספורים בלבד, רוזי הפילה אותן. וכך אני יודע שרוזי וג'סטין נועדו להיות ביחד. שניהם הפילו את החומות שלי וגרמו לי להיפתח כשזה היה הדבר האחרון שרציתי.

"היי, רוזי?" אני אומר ברכות, יודע שהיא עדיין כועסת ועמוק בחלל הקטן שלה. "הממ?" היא מהמהמת, מושיבה את הבובה במכונית הצעצוע ומסיעה אותה סביב. "תסתכלי עליי, בייב." אני מצווה, גורם לה לעשות כך. שפתיה היו משורבבות ועיניה נצצו כאילו מיליון דמעות היו מוכנות להתפרץ בכל רגע.

"אני מצטער שהכעסתי אותך." אני זועף, עצבותה הייתה מדבקת. "אתה ש-שקרן." היא מושכת באפה, גורמת לי להניד בראשי. "לא, בייב. אני צריך לחזור הביתה במקום או מאוחר אפילו שאני אוהב להיות כאן. זה החלל השקט והרגוע ביותר שהייתי בו כמה זמן מה אפילו... שכולכם משוגעים." אני פוער את עיניי אליה כי באמת, הבית הזה משוגע ומלא בדרמה אבל בדרמה חמודה.

ג'סטין מתנהג כמו כלבה קטנה וחצופה בחצי מהזמן. רוזי מתוקה וחמודה אבל עם התקפי זעם תמידיים, בגלל שג'סטין, הידוע בתור כלבה קטנה, מפנק את הצורה ממנה אז לרוב זאת אשמתו. בחיי שאף פעם לא ראיתי בן אדם שנאהב ומתפנק ונערץ על-ידי בן אדם אחר. ג'סטין כנראה שיחתוך את היד שלו בשבילה והיא תעשה את אותו הדבר בשבילו. היא יכולה להסתכל על משהו בחנות לפחות מחצי שנייה והוא יחטוף אותו מהמדף ויקנה אותו, גם אם הוא עולה יותר מאלף דולר. באמת שלא אכפת לו, כל עוד היא מאושרת. היא יגנוב סוכריה מתינוק אם רוזי תגיד שהיא רוצה אותו. הוא באמת יעשה את זה..

הו ובואו לא נשכח את החרא הקטן, הארולד, ואשתו אמילי. הם, בשיא הרצינות, בני האדם החצופים ביותר שחיים על פני כדור הארץ והם מגיעים משום מקום. אישית, אני חושב שהם חפרו מנהרות בקירות ויש להם דלתות נסתרות כדי שהם יוכלו להפחיד את הצורה שלי כשהם רוצים להטיף את חוכמתם האנגלית עליי. אבל הם חמודים אחד עם השנייה ומצחיקים ברמות, אז בסופו של דבר זה בסדר.

וכשאני התווספתי לחבורה, הבית פשוט בלגן גדול. אבל אנחנו משפחה עכשיו ואלו משפחות; בלגן גדול ואוהב. כולם מחמיאים לכולם ולפעמים האהבה חונקת. הסוג של האהבה הוא בלתי ניתן להחלפה וזה הסוג הטוב ביותר של אהבה.

"אתה לא יכול ל-להישאר רק ע-עוד קצת, ב-בבקשה? אתה הולך לפספס את-" היא קוטעת עצמה ונהפכת לרובוט במהירות, ממשיכה לשחק עם בובותיה. "היי," אני מסובב אותה כך שהיא מביטה בי. "לפספס מה, נסיכה?" אני שואל, מודאג עכשיו. למה היא נסגרה ככה?

היא מנידה בראשה, מתעצבת אפילו יותר עכשיו. אני מלטף את גבה בעדינות ומתכווץ בתוכי שאני מרגיש את הצלקות הפורסות על גבה מההצלפות האכזריות שקרעו את עורה השברירי כמו נייר. היא מתיישרת גם כן, בדיוק כמו כל הפעמים בהם מישהו שהוא לא ג'סטין נוגע בגבה, אבל ממהרת להירגע ולהיאנח. "אתה הולך לפספס את י-יום ההולדת שלי..." היא ממלמלת, נבוכה. "בחיים לא חגגתי את יום ההולדת שלי, אפילו לא אמרתי לדאדי מתי הוא שנה שעברה כי לא רציתי שהוא יתעצבן עליי, אבל השנה, זאת הפעם ה-הראשונה שהחלטתי שאני רוצה לעשות מ-משהו. אני רוצה שדאדי, אתה, הארולד ואמילי ואני נצא החוצה לאכול, אבל אתה ע-עוזב." היא מזעיפה כשפניי נופלות לחלוטין.

"הו, נסיכה," אני שומע לפני שאני יכול להגיד משהו. אני מרים את ראשי כדי לראות את ג'סטין עומד שם עם מבט מבולבל בזמן שהוא מחזיק בכוסה ובבקבוק התרופה שלה. "למה לא סיפרת לי שזה הולך להיות יום ההולדת שלך? מתי הוא, בייביגירל? למה שמרת את זה בסוד מדאדי?" הוא שואל, מתיישב לידינו ומושך אותה לברכיו, איפה שהיא מסתכלת עליו. "בשבוע הבא בחמש-עשרה," היא מושכת באפה, משפשפת את עיניה הכואבות מכל הבכי והמחלות שהוטלו עליהן היום. "אף אחד לא חגג את יום ההולדת שלי אז אני ר-רגילה לזה."

"הו בייביגירל, ג'ייסון יחזור ואני אכריח אותו להשאיר כדי שנוכל לחגוג את יום ההולדת שלך, בסדר? את המלכה שלי ותהיה לך את ארוחת יום ההולדת הטובה ביותר בהיסטורית ארוחות יום ההולדת, אני מבטיח." הוא אומר, מנשק את כל פניה. אני צופה בהערצה באהבתם ומתפלל שיום אחד אני אמצא מישהי שתאהב אותי ללא תנאים ככה ולא תבגוד בי כמו הכלבה שאת שמה אסור להגיד.

רוזי מצחקקת כשהנשיקות מדגדגות אותה אך נקטעת על-ידי פיהוק. "אוקיי, בייבי. אני חושב שהגיע הזמן ללכת לישון." ג'סטין אומר, נעמד, מרים אותה ופוסע אל עבר הארון שלה. "אני אלך ואבחר בסרט קומדיה שנוכל לצפות," אני אומר לג'סטין, שמהנהן ומחייך. יוצא מהחדר, אני לוחש לרוזי 'לילה טוב' ומנשק את מצחה בעדינות לפני שאני סוגר את הדלת אחריי.

נקודת מבט: ג'סטין. (זה לא סקס סקס אבל תוכן מיני!)

"אוקיי, בייבי, בואי נלביש אותך." אני אומר אחרי שאני לוקח את הפיג'מה, המשחה, התרופה והתה החם שלה. משכיב אותה על הרצפה, אני מושיט לה את התה, שאותו היא מתחילה לשתות במידיות. "אוקיי, ידיים למעלה." אני אומר בקול מצחיק, גורם לה לצחקק ולעשות כרצוני. מפשיט את חולצתה ומשחרר את חזייתה בעדינות, אני מתחיל לפשוט את מכנסיה ואת את תחתוניה. כשהיא עירומה לחלוטין, אני תופס בקרם ובמשחת הצלקות שלה.

"באוי הנה, קטנטונת." אני אומר, מושך אותה קרוב אליי. אני מכה את רגליה, ידיה וכפות רגליה בקרם, גורם לגופה להיות חלק כמשי. היא אוהבת כשאני עושה את זה בכל יום בגלל שהיא אמרה לי כמה פעמים שהיא מרגישה שהיא בספא. אני מתחיל את העיסוי על כפות רגליה ורגליה, גורם לה להירגע ולהיאנח בשביעות רצון. אני עובד במעלה גופה, מעסה ומלטף את שדיה בעדינות בזמן שאני מניח נשיקות מתוקות על שפתיה, לא מתייחס לעובדה שיכול להיות שאחלה.

לאחר מכן, אני אומר לה להסתובב על בטנה. אני עובד על הצד האחורי של רגליה באטיות, אני מעסה את ישבנה החמוד ולא יכול שלא למחוץ אותו כל כמה זמן. היא משחררת גרגור קטן של עונג כשידיי זזות מטה ומלטפות את המקום שבין רגליה מפעם לפעם. אני מלטף את הדגדגן הקטן והוורוד שלה עם קצה אצבעי לפני שאני מעסה את החלקים החיצוניים. מדי פעם, אני מחליק אצבע או שתיים כדי לעסות את החלקים הפנימיים, אם אתם מבינים אותי.

לאחר התגרות מתמשכת, היא משחררת גניחה שקטה כשאורגזמה להוטה עוברת בגופה וכל גופה מצטמרר באושר. אני מגחך בשקט, מניח נשיקה על גומות הגב שלה שהיו ממש מעלה לישבנה. "נהנית מזה, בייבי?" אני שואל, מנקה את אצבעותיי ואת איברה הנוטף עם מגבון לח לפני שאני מתחיל למרוח את משחת הצלקות על גבה וצדדיה. היא מהמהמת 'כן' ומהנהנת, עיניה מרפרפות בישנוניות. היא חייכה בעדינות ואני מחייך, יודע שהצלחתי לשמח ולהרגיע אותה. "ידעתי שתיהני." אני אומר בהתגרות מעטה, גורם לה לצחקק ולנשוך את שפתה.

מלביש אותה באטיות ומניח נשיקה להוטות על שפתיה וצווארה, אני מרים אותה ומניח אותה במיטתה. "לילה טוב, יקירה. שתהיה לך שינה נעימה ותחלמי עליי," אני קורץ, מנשק את שפתיה פעם נוספת לפני שאני מכבה את האור.

עד כמה שלא רציתי לתרגם עם פרק בספר הזה, הייתי חייבת כי זה פשוט הפרקים הכי טובים שיש! אתם תתאהבו בהם!!! והוי שיט! נראה לי שבפרק הבא אתן תכירו דמות חדשה!! שאני אישית אוהבת:(((((

והיומולדת של רוזי חל עוד מעט!!!!!

ונכון זה?

כמו הכלבה שאת שמה אסור להגיד.

הזכיר לי את הארי פוטר חחחחחחחחחחחחח

טוב חמודות, אני ממליצה לכן להוריד את הסאונד טראק של הייסקול מיוזיקל (1-3) כי זה פשוט נוסטלגיה רצינית אבל זאק כלכך וואו

טוב סליחה! הא ובננות!!!! אתן שמעתן את ההצצה לשיר החדש של ג'סטין? עם דייג'יי סנייק??????

את LET ME LOVE YOU???? אתן חייבות לשמוע!!!

הא שיט, הורידו את כל הקישורים אני חושבת:(

קיצר שתדעו שהוא מושלם ואני מחכה כבר לחמישי באוגוסט!!!

ודרך אגב!! מישהי נמצאת בסינמה בראשון לציון מחר??

באיזה שש-שבע מחר (בערב כמובן) כי אני אהיה שם כדי לראות את ללכת בדרכך!

טוב חפרתי ביי