נקודת מבט: ג'סטין.

"מממ," אני נאנח בישנוניות כשאני מתעורר מקרני השמש שבצבצו דרך חלונות הזכוכית הצבעונית. ידי מלטפת את הסדינים בחיפוש אחר אהובתי וחיוך קטן גדל על פניי כשאני סוף-סוף נוגע בעור הרך של מותנה החשופה. אני מושך בעדינותאת גופה כדי שיתאים לעיקול של גופי וקובר את ראשי בצווארה. היא הריחה כמו לבנדר עם מעט מריח הסקס הלוהט והתשוקתי שעשינו אתמול בלילה.

אצבעותיי מציירות על בטנה הרכה ואני מניח נשיקות מתוקות על הלסת שלה במטרה להעיר אותה. "רוזי," אני הומה באוזנה, גורם לה לזוז ולהתכרבל. היא נאנחת בקלילות בזמן שהיא מעבירה את ידיה בשערי ומושכת. "דאדי, לא" היא ממלמלת, דוחפת את פניי בין שדיה החשופים כדי להשתיק אותי.

"כן, בייבי." היא צווחת כשאני נושך את שדייה, גורמת לי לגחך. היא משחררת נהמה קטנה כשאני קם מהמיטה וזורק את השמיכות אל הרצפה, חושף את גופה המדהים והעירום. אפילו עם הפגמים והצלקות שלה, היא עדיין יפהפייה.

"אל תנהמי עליי," אני רוכן וסוטר לישבנה, שהיה למעלה באוויר מאחר והיא ניסתה למצוא מקור חום. היא צווחת ומצחקקת, מביטה בי בעיניים ישנוניות ונושכת את שפתה. "תקומי, קטנה. הגיע הזמן לפנק את המלכה שלי." אני אומר, הולך לכיוון מכונת הקפה ומפעיל אותה.

רואה שהיא לא מתכוונת לקום מהמיטה בזמן הקרוב, די התשתי אותה אתמול. אני מתקרב ומרים אותה ככלה. "הגיע הזמן להיכנס לאמבטיה, מלכה קטנה שלי." אני אומר, סוחב אותה לחדר האמבטיה. אני מפעיל את זרם המים החמים ותופס את הסלסלה המלאה בפצצות אמבטיה. "תבחרי אחד, בייבי." אני אומר ונותן לה לבחור. "מעניין," אני קורץ כשהיא בוחרת את פצצת הסקס. היא מצחקקת כשאני זורק אותה לאמבטיה והמים מתחילים להיצבע בורוד.

אני מעמעם את האורות כדי שהכוכבים שעל התקרה ינצנצו ויאירו את החדר ואני מניח אותה במים החמים והמרגיעים. ידעתי שאם אכנס איתה, מה שקרה אתמול בלילה יחזור על עצמו אבל לא היו לנו האנרגיה והזמן לזה אז לבשתי מעליי את החלוק שהארולד ואמילי קנו לנו. בגב החלוק שלי היה כתוב "של בייביגירל" בזמן שעל שלה היה כתוב "של דאדי". אני אכנס להתקלח אחריה.

מוציא את הספר האהוב עליה, אני מקרב את השרפרף הקטן אל האמבט. "פשוט תירגעי, נסיכה. דאדי פה." אני אומר, מקבל ממנה חיוך עדין ומלא אהבה. היא נשענת על צד האמבט כשאני מתחיל את הסיפור. היום אני מתרכז רק בה.

אחרי שהתקלחנו, אני מלביש את רוזי ואותי לפני שאנחנו יוצאים אל הסלון, שבו ישבו כולם. אני מבחין קודם בהארולד העייף ובאמילי המנמנמת על הספה.

"הו, הנה הם! ציפורי האהבה הקולניים בעולם." ג'ייסון מגלגל את עיניו בזמן שג'ולייט מפהקת ונשענת עליו. "לא ישנתי לרגע אתמול בלילה. אוזניה התמימות והמסכנות של ג'ולייט מצולקות לנצח." הוא אומר, מכרבל את ג'ולייט קרוב יותר אליו.

רוזי מסמיקה ואני מגלגל את עיניי. "מה שתגיד. אתה לא יכול להגיד כלום." אני אומר, רומז על כל הפעמים בילדות ובחיים המבוגרים שלנו שבהן הוא העיר אותי בגלל הסקס הקולני שלו בקומה העליונה. הימים הראשונים שלנו במאפיה היו מלאים בדפיקות שלי על הקיר בניסיון להשתיק אותו. חמור מעצבן.

הוא מגלגל את עיניו ונוהם בשקט, משפשף את פניו העייפות. מקמט את מצחי בגלל השקיות הנראות לעין מתחת לעיניו, אני מרים את ניידי. "אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב, אני מזמין צ'ורוס לארוחת הבוקר." אני אומר, גורם לו לקפוץ מהספה ולרקוד.

"אני אוהב אותך, ג'סטין!" הוא צועק, תופס את פניי ומניח נשיקה גדולה ורטובה עליהן. "איכס, תתרחק ממני, לעזאזל!" אני דוחף אותו, אבל כלום לא הצליח למחוק את החיוך מפניו.

יצור.

אני מחייך אל רוזי, שמצצה בעדינות את מוצצה בעודנו הולכים ברחבי הרחובות של דיסניוורלד. היא החזיקה בידי בחוזקה ובידה האחרת היא החזיקה בשמיכה הורודה שלה. היא הייתה שקטה, מה שהיה נורמלי בשבילה, והביטה סביב עם עיניים בוהקות. על ראשה היו קשת יהלומים עם אוזני מיני מאוס וסרט.

ג'ייסון, ג'ולייט, הארולד ואמילי מסתובבים בפארק מכיוון שהם ידעו שמה שתכננתי היה אישי ופרטי. תיכננתי את הכל עד לפרט האחרון. מרגיש בטפיחה לא פוסקת על בטני מרוזי, אני מביט מטה, מסתכל על מה היא מתחרפנת ורואה את הנסיכה הראשונה, שלגייה והנסיך המקסים. אני מתחיל ללכת לכיוונם.

מוציא את ספר החתימות של רוזי מהתיק שלה, אנ מביא לה אותו כשאנחנו מתקרבים. "הו, שלום!" שלגייה מחייכת ורוזי משמיעה צווחה מתלהבת לפני שהיא קוברת את ראשה בחזי בביישנות. "בייבי," אני צוחק, מוציא את מוצצה מפיה ומסובב אותה לכיוונם. "תגידי שלום." אני אומר, מלטף את ידיה ברוגע.

"ש-שלום," היא משחררת נשימה רועדת בעוד ששלגייה והנסיך המקסים צוחקים. "אתם יכולים לחתום לי... בבקשה." רוזי אומרת בביישנות, מחזיקה את ספרה. "כמובן!" שלגייה מחייכת, וחותמת במהירות. "תודה," רוזי לוחשת בתדהמה, עוקבת אחר החתימה בהתלהבות.

"גם לנו יש משהו בשבילך." שלגייה מחייכת אליי, מוציאה את הדף שנתתי להם אתמול. "את תביני הכל בקרוב." היא מחייכת, מושיטה את הנייר לרוזי, הנראית מבולבלת. "'ר'? ותמונה שלנו?" היא מסתכלת עליי במבט מבולבל חמוד.

אני מושך בכתפיי, מעמיד פנים אין לי מושג מה קורה, אבל בתוך תוכי, צרחתי באושר והתרגשות. הכרחתי אותה להצטלם איתי עושים דברים רנדומליים במהלך השנים רק בשביל הרגע הזה.

לאחר כמה דקות שיחה, הלכנו למצוא את הנסיכות האחרות. הנסיכה הבאה שנתקלנו בה הייתה סינדרלה.

"תודה שנתת לנו להישאר בטירה שלך," רוזי מחייכת, לוקחת את ספרה בחזרה אחרי שסינדרלה חתמה עליו. "זה כבוד שאת נמצאת בטירה שלי," סינדרלה אומרת, גורמת לרוזי להסמיק ולצחקק.

"הנה המתנה שלי בשבילך. הלוואי שכל משאלותייך יתגשמו." היא אומרת, מושיטה לרוזי חתיכת נייר עם האות "ו" כתובה עליה ותמונה נוספת שלנו.

בעודנו מסתובבים בפארק, פגשנו עוד נסיכות ודמויות, ורוזי נהפכה ליותר מבולבלת.

עד כה, זה מה שרוזי קיבלה מכל נסיכה ביחד עם תמונה שלנו מתקופה מסוימת בזוגיות שלנו:

שלגייה: "ר"

סינדרלה: "ו"

אורורה: "ז"

אריאל: "י"

בל: ","

יסמין: "ה"

פוקהונטס: "ת"

מולאן: "י"

טיאנה: "נ"

רפונזל: "ש"

מרידה: "א"

אלסה: "י"

אנה: "ל"

פיטר פן: "י"

טינקרבל: "?"

לא בסדר הזה כמובן. אחרת זה יהיה קל מדי.

היא הכריחה אותי לצלם אותה עם כולם ואני כמעט בטוח שבחיים לא יהיה לי עוד מקום בטלפון.

היא מאוד התרגשה לפגוש את פיטר פן וטינקרבל מפני שרוזי באמת האמינה שארץ לעולם-לא ופיות קיימים והיא מוכנה להילחם עד המוות אם מישהו היה חולק על דעתה. היא וג'ולייט כמעט רצחו את ג'ייסון במכונית כשהוא אמר שפיטר פן טיפשי. אני רציני, ג'ולייט החזיקה בו ורוזי ניסתה לחנוק אותו עם הכרית שלה. הייתי חייב לעצור את המכונית ולסדר את העניין במהירות.

"בואי נשב וננסה לפענח את זה, בייביגירלץ: אני אומר, סוחב אותה אל אחד השולחנות הקרובים הנמצאים מול טירת סינדרלה. "זמן לפאזל!" היא מוחאת כפיים, יושבת לידי ומוציאה את כל החלקים. "אני אוהבת פאזלים, דאדי," היא אומרת בהיסח-דעת בזמן שהיא מחברת את החלקים.

ואני אוהב אותך.

"רוזי,.." היא אומרת, מסיימת את המילה הראשונה. לבי מתחיל לדפוק במהירות.

"ה-התינשאי..."

"לי?.."

רגע לאחר מכן, בום גדול נשמע מעלינו. המילים "רוזי, התינשאי לי?" מבזיקות ברחבי השמיים ביחד עם זיקוקים מעל הטירה. "אלוהים אדירים," היא ממלמלת, עיניה דומעות והיא מכסה את פיה.

החיוך על פניי מכאיב ללחיי בזמן שאני כורע ברך מולה ומוציא את הטבעת. "ד-דאדי," היא משחררת יבבה ואני רואה שידיה מתחילות לרעוד.

"רוזלין קלייר דניאלס, את החיים שלי. הנשמה שלי. האושר שלי. הבית שלי. את האוויר שאני נושם. נוכחותך בלבד משאירה אותי בחיים. הצחוק שלך, אלוהים, הצחוק שלך. אם כל מילה שאגיד תגרום לך לצחוק, אני לעולם לא אשתוק. אני מתעורר ורוצה אותך בכל מובן אפשרי. הנשמה היפהפייה והסלחנית שלך גורמת לי לחשוק ולשאוף להיות בדיוק כמוך." אני אומר ויבבות השמחה שלה מתחזקות. דמעות זלגו במורד פניי גם כן.

"אני מביט בך ואני פשוט אוהב אותך, וזה מפחיד אותי. זה מפחיד אותי עד לעצמותיי, כמה שאני אוהב אותך. מפחיד אותי לדעת מה אעשה בשבילך - מה עשיתי בשבילך. מדהים אותי לחשוב ששרדתי לפני שידעתי על קיומך. כשנלקחת ממני, עולמי התפורר וקרס מכיוון שאת היית הדבק שהחזיק את עולמי שלם. לבי נשבר, אבל אז קיבלתי אותך בחזרה והמשכתי לאהוב אותך עם כל חלק מלבי השבור. כשראיתי את האור דועך מעיניי הבוהקות, הבטחתי לחבר את החלקים שלך ולהפוך אותך לשלמה שוב.

אני לא רוצה לאבד אותך שוב פעם מכיוון שאני רוצה אותך - אני צריך אותך. אני רוצה את הפרצוף המבולבל והישנוני שלך כשאת מתעוררת, והחיוך שבא אחריו. אני רוצה את הצחקוק החמוד שלך כשאני עושה משהו מצחיק או טיפשי. אני רוצה את האהבה העדינה שלך שמביאה שלווה לרוחי. אני רוצה להיות החום שממלא את החלל במיטתך. אני רוצה להיות גבר חלומותייך. את שלי ואני לא רוצה לחלוק אותך. עברנו גיהינום וחזרנו ממנו, בייביגירל, אבל שרדנו.

אז מהיום הזה והלאה, אני נשבע שבחיים לא תהיי לבד. לבי יהיה המקלט שלך, ידיי יהיו הבית שלך, והכוח שלי יהיה ההגנה שלך. התהפכי אותי לגבר המאושר בעולם ותתחתני איתי?" אני שואל לפני שאני נופל לרצפה.

"כן! אלוהים, כן! אני אתחתן איתך!" היא מייבבת, מנשקת כל חלק בפניי. פנינו היו ספוגות בדמעות כשהחלקתי את הטבעת לאצבעה. "סוף-סוף, את הולכת להיות שלי לחלוטין, בייביגירל." אני אומר לפני שאני מחבר את שפתינו לנשיקה תשוקתית.

אז חג היום! ולא תכננתי לתרגם כלום! אבל רציתי לתת לכן מתנת חג מתוקה ומקסימה!

אחד הפרקים הכי מתוקים שיש!

אז, אם יש מישהי בקהל שנמצאת בגיל המתאים, בזוגיות מאושרת ורוצה שיציעו לה נישואין, תני לחבר שלך לקרוא את הפרק הזה!!!!

ד"א, מאוחר יותר אני הולכת להעלות תרגום שלי לאיזה ספר שאני קוראת וחושבת על לתרגם אותו (אם תאהבו, אתחיל אותו אחרי אייס:))

אני כבר מודיעה, הספר הזה מלא בתכנים לא הכי וואו (אונס ודברים כאלו:/) אז שלא תגידו שלא אמרתי!

אשמח אם תקראו את מה שאעלה ותגידו אם אהבתן או לא!

ד"אא

מישהי רוצה את האייקון הזה?:(

הכנתי אותו כי להחזיר השראה ואני פשוט לא רוצה לשנות את הפרופיל שלי:(