בבקשה תקראו את ההודעה בסוף הפרק:)

ג׳סטין

האש הדולקת באח הקרוב הציפה את החדר בחום ונעימות, סותרת את הקור בחוץ הנובע משכבת השלג שכיסתה את האדמה, שדמתה למיליוני חתיכות זכוכית. ריחות הקינמון, תפוח ועוגיות הג׳ינג׳ר שהארי הכין קודם לכן מילאו את האוויר והחדר נצץ עם אורות קטנים של חג המולד בזמן שעץ האשוח הירוק עמד בגאווה בפינת החדר.

גרביים חמים ושמיכות רכות נגרבו וכיסו את רגלנו וסוודרים נדושים של חג המולד שמרו על פלג גופנו העליון מהקור בעודנו מתכרבלים על הספה וצופים בקלאסיקות ישנות. רוזי מניחה את ראשה על ברכיי בזמן שאני מלטף את שיערה הרך.

מסיט את מבטי, אני רואה שג׳ייסון מחזיק בג׳ולייט כאילו הייתה זכוכית והומה מילים מתוקות לתוך אוזנה בעודה מחייכת את חיוכה - שהפך להיות נדיר, בעדינות.

לפעמים אני תוהה אם היא מודעת לזה שפסיכופט אוהב אותה. כשהוא לא איתנו, זה כאילו שמתג קופץ בתוכו, משחרר את הצד הרצחני בו. אני לא יודע איך הוא עושה את זה. אפילו כשהייתי יד ימינו, בקושי הצלחתי לעשות את זה והתקשתי לכבות את הרגשות שלי. כן, הרגתי בחורה עם נחש אבל זה הגיע לה. נחש הורג נחש. זה הגיע לכל מי שהרגתי.

אני מניח שגם ג׳ייסון מתקשה לכבות את הרגשות שלו לאחרונה, מה שגרם לו להתפרץ על ג׳ולייט. עברו מספר שבועו תמאז המקרה והיא עדיין מהססת בסביבתו. אני יודע שהוא היה מאוד מתוח בשבועות האחרונים וכשאני אומר שהמוח שלו מופעל אחרת ושהוא באמת פסיכופט, אני מתכוון לזה.

הוא באמת משוגע. מטורף. פסיכופט. מופרע.

הוא לא מראה את זה לידנו אבל כשהוא כן, מישהו הולך לשלם.

אני יכול לראות שההיסוס של ג׳ולייט אוכל אותו ואני צופה להתמוטטות ממנו. אני יכול לראות אותם ממרחקים.

מחר, הוא הולך ״לטפל״ המצה. מהלך השבועות האחרונים, הוא אגר מידע לפני שעשה צעד כלשהו.

הייתי נוכח בחדר כשג׳ייסון הסביר לג׳ולייט למה לוק לא יהיה בסביבה יותר, מכיוון שהוא פגע בשניהם. היא הייתה מבולבלת לכמה זמן אבל כשהוא אמר לה שלוק ׳יוצא לחופשה לנצח׳ היא הנהנה וויתרה. היא בכתה קצת אבל ג׳ייסון ניחם אותה והיא שכחה את כל העניין במהרה כשהוא שאל אותה אם היא רוצה לשחק בבובות.

אני עדיין לא חושב שהיא מבינה את חומרת המצב ואני יודע שג׳ייסון לא הולך להרחיב בעניין, אז החלטתי שלא להתערב.

״חתלתול, רוצה קשיו? רוצה קשיו, בבקשה?״ ג׳ולייט שואלת, מרימה קשיו אחד לפיו בזמן שהוא בוהה בה בהערצה. פותח את פיו, היא מניחה את האגוז על לשונו בעודה מצחקקת. ״תודה שאת חולקת, בייבי. כזאת ילדה מתוקה,״ היא מלטף את שיערה בשעה שהוא משבח אותה.

״היי,״ אני מתנגש בכתפה של רוזי, גורם לה להביט בי עם גבה מורמת בזמן שהיא דוחפת חופן של פופקורן לפיה. ״למה את לא עושה דברים חמודים ומאכילה אותי עם האוכל שלך?״ אני שואל בפנים זועפות, אפילו שבתוך תוכי גיכחתי בשעשוע. זה כנראה הולך להיגמר רע.

״בגלל, ארוסי היקר, אני עסוקה בלהאכיל את הילדים המורעבים שלך שנמצאים בתוכי, אז סלח לי על כך שאני לא חולקת איתך את הפופקורן שלי. אבל אני מניחה שאתה רוצה להיות חמדן, אז הנה,״ היא זורקת את הפופקורן עליי ואני תופס כמה מהם עם פי.

״תודה על טוב הלב שלך, פרח,״ אני מגלגל את עיניי בעודה מצחקקת. ״אני אוהבת אותך,״ היא אומרת בעדינות עם חיוך, גורמת ללבי להימס כשאני מסתכל עליה. ״גם אני אוהב אותך, יקירה,״ אני רוכן ומניח נשיקה על שפתיה המלוחות והשמנוניות.

״הבאתי עוגיות ומשקאות חמים!״ קולו של הארולד קורא כשהוא ואמילי נכנסים לחדר עם מגשים מלאים במתוקים וספלים מלאים במדקאות חמים. כולנו מריעים בשעה שאנחנו לוקחים את החלק שלנו והוא ואמילי מטפסים אל הספה שלהם ומתכרבלים.

״אז... ג׳ייסון, אתה מוכן לטיול שלך חזרה הביתה מחר?״ הארולד, החרא הקטן שעדיין היה עצבני על כל העניין, מדבר בזמן שהוא לועס עוגיות ג׳ינג׳ר.

גופו של ג׳ייסון נמתח כשג׳ולייט מסתכלת עליו עם פניה המאופקות, אפילו שיכולתי לראות ניצוץ של כאב צועק בתוך עיניה. ״כן, אני מוכן לטפל בעניין,״ הוא אומר בשעה שהוא לוגם מהשוקו החם שלו.

״אתה הולך לחנוק גם את הבחור הזה נגד הקיר או שאתה הולך לעשות משהו אחר?״ הארולד מרים גבה ואמילי מביטה בו בשוק. רוזי ואני חולקים מבט מודאג ואני מחפש עם ידי אחר השלט כדי לעצור את הסרט.

אני חושב שעיניו של ג׳ייסון הפכו לשחורות מזעם. כן, הוא נעלם.

״טוב, אני חושב שקודם אקשור אותו, ואז אקח את הסכין שלי ואז, בדרך הכי כואבת שאפשר, אחתוך את לשונו מהפה הפטפטני של-״ ג׳ייסון מתחיל את תיאורו המגעיל אבל אני ממהר לעצור אותו.

״היי, היי,״ אני צועק בכעס, נעמד ונותן לו מבט נוקב. ג׳ולייט בוהה בו עם עיניים דומעות ומזועזעות בעוד שרוזי מתיישבת ומסמנת לה לבוא אליה. ג׳ולייט ממהרת אל ידיה של רוזי והיא מקרבת את פניה לצווארה בזמן שאני תופס את צווארני חולצתם של ג׳ייסון והארולד ומכריח אותם לעמוד. ״תעקבו אחריי, חתיכת מפגרים,״ אני מתפרץ, גורר אותם אחריי.

״אני כבר חוזר, אמי-בייבי. תפסיקי לבכות, מלכה קטנה,״ הארולד צועק לעברה של אמילי המתייפחת בזמן שג׳ייסון מנסה לנחם את ג׳ולייט המייבבת בעוד שאני גורר אותם החוצה. ״חתלתולה, זה בסדר. רק צחקתי. אל תקשיבי לדאדי הטיפשי. רק צחקתי, מותק,״ הוא אומר לפני שאני דוחף אותם אל הדלת האחרוית וטורק אותה בחוזקה.

כולנו רועדים כשהרוח הקרה פוגעת בנו וצמרמורות עוברות בגופנו. ״ג׳סטין, אתה באמת לא צריך להיות כאן בקור. אתה עדיין מחלים,״ הרקע הסיעודי של ג׳ייסון מנסה להגיח אבל הוא סותם כשאני מרים את ידי.

״שניכם פשוט אידיוטים! רבים מול הנשים שלנו ככה! הארולד, תפסיק להזכיר חרא שקרה לפני כמה זמן ונסלח! ואז, ג׳ייסון, אידיוט שכמוך מתחיל לפרט לעומק איך אתה מתכוון להרוג את אח שלה! אתה כזה מפגר! אם אני הייתי היא, הייתי בורח לגבעות המזדיינות! תשמשו בשכל המזדיין שלכם! הן לא רגילות לחרא הזה. וגם, אחת מהן אוטיסטית ולא מבינה עד הסוף מה אתה עומד לעשות לבן המשפחה היחידי שלה בזמן שהשתיים האחרונות בהיריון וסובלות מכאבים עזים! אתם גורמים לי ליותר בעיות לב ממה שיש לי כבר, אז תסתמו את הפה ותנו לי להנות מלילה רגוע לראשונה בחייכם! זה הבית המזדיין שלי אז אלו החוקים שלי. אתם מבינים?״ אני צורח והם מביטים בי בהלם ולא עונים.

״אמרתי, אתם מבינים?!״ אני נובח, גורם להם לקפוץ ולהנהן. ״כן, אדוני!״ הארולד ממלמל, מגרד את עורפו בלחץ. ״כן, הבנתי, אחי,״ ג׳ייסון ממלמל, מוצא עניין ברצפה.

אני משחרר נשימה רועדת בעודי נלחם ברצון לגרד את חזי הכואב במקצת ומהנהן. ״בסדר... אני מצטער שצעקתי אבל זה היה נחוץ. עכשיו בואו נכנס פנימה,״ אני פותח את הדלת ושניהם נכנסים פנימה כמו כלבלבים מפוחדים עם הזנב שלהם בין הרגליים.

כשאנחנו צועדים אל הסלון, קצב פעימות לבי מאיץ כשאני רואה את ג׳ולייט ואמילי מקיפות את רוזי הנראית סובלת בדאגה. ״מה קרה? מה הולך כאן?״ אני שואל במהירות, יודע שזה היריון בסיכון גבוה ולרוב אימהות הנושאות כמה תינוקות נכנסנות ללידה מוקדמת. תודה לך, שלישיות למפגרים.

אני עושה את דרכי אליה במהירות וכורע ברך מולה, תופס את ידיה בשלי. ג׳ייסון והארולד תופסים בבחורות שלהם ומושכים אותם אחורה כדי לתת לנו מרחב ומביטים בנו בדאגה.

ביט אל עיניה הדומעות, אני מנסה לעצור את שלי מלבכות. ״בייבי, את חייבת להשתמש במילים שלך. תגידי לי מה קרה,״ אני דורש והיא מנידה בראשה ואוחזת בבטנה.

״כ-כואב,״ היא יורקת לבסוף ועוצמת את עיניה בחוזקה, משתנקת. ״המים שלך ירדו?״ אני שואל, מחפש אחר כתם רטוב על הספה או המכנסיים שלה.

היא מנידה בראשה אבל ברגע שהיא עושה זאת, היא נושמת עמוק ומנסה לעמוד. ״חייבת ל-להשתין,״ היא ממהרת עם מילותיה אבל לפתע, שלולית מים נראית על הרצפה ומרטיבה את מכנסיי מאזור הברכיים ומטה, מאיפה שכרעתי ברך. רוזי ואני מסתכלים אחד על השנייה בהפתעה בשעה שכולם נושמים בלחץ.

״אני הולך לנחש ולהגיש שזה לא פיפי,״ הארולד מדבר ואני קם במהירות. רוזי משמיעה עוד אנקת כאב ואז כולנו ממהרים לפעול.

״תקחו את התיקים של התינוקות ושל רוזי! אני אקח אותה למכונית! כולם זוכרים את הנהלים?! חוק מספר אחד: תזכרו להישאר רגו-״

״הו אלוהים, היא יולדת! מה לעזאזל, הו אלוהים, אני לא מוכן! מה אנחנו עושים?! שכחתי! מה התפקיד שלי שוב?!״ ג׳ייסון נלחץ במידיות ומתחיל לרוץ מסביב כמו תרנגולת עם ראש חתוך בעוד שהארולד רץ במעלה המדרגות.

ג׳ולייט רק עומדת שם עם עיניים ענקיות ומתחיל ללטף את אוזניה.

״ג׳ייסון, תסתום את הפה! אני זאת שצריכה להילחץ!״ רוזי יורקת וכולנו בוהים בה בשוק לפעי שאני מתחיל לעזור לה להתיישב במכונית. אם נמהר להביא אותה לבית החולים, היא תחזור להיות נחמדה באותה המהירות.

חוגר אותה, אני מטפס לצידה ותופס בידיה בעדינות בעת שהיא חורקת שיניים ומשחררת אנקת כאב. ״הכל בסדר, יקירה. תזכרי את תרגילי הנשימה,״ הוא מקשיבה ומהנהנת, מתחילה את התרגילים שלמדנו בקורס להורים מצפים שבו המדריכה ניסתה להתחיל איתי מול האימא של התינוקות שלי, והאימא של התינוקות שלי כמעט הרגה אותה. זה היה מדהים.

במהרה, כולם יוצאים מהדלת וזזים אל המכונית. הארולד מתניע את המכונית ויוצא מהחנייה מהר ככל שאפשר. ״היי, התינוקות בדרך! תאט!״ אני מתפרץ בזמן שג׳ייסון מסתכל סביבו בדאגה.

״מה קרה?״ אני שואל, מגלגל את עיניו בעודו עובר שורה שורה ומביט אל תא המטען. ״נראה שלא שמתי את הג׳ולייט שלי במקום הנכון. אני נשבע שהיא הייתה כאן לפני שנייה.״ הוא אומר, מסתכל מתחת לכיסאות כאילו יכלה להיכנס לשם.

״תחזיקו חזק.״ זה כל מה שהארולד אומר לפני שהוא מסובב את ההגה בפראות ועושה סיבוב פרסה מהיר. כולנו כמעט עפים לצד השני של הרכב וג׳ייסון באמת נופל ממקומו ונזרק אל תא המטען,, מה שגורם לו לשחרר אנקת כאב.

״מה לעזאזל, גבר?״ הוא חוזר, מחזיק את ראשו. ״הזהרתי אתכם,״ הארולד מציין בעת שאנחנו חוזרים לכביש הגישה שוב.

במידיות, אנחנו רואים את ג׳ולייט, רצה מסביב לחצר ובוכה, מחפשת אחרינו. אני מזעיף את פניי. פותח את הדלת האחורית, ג׳ייסון זורק את עצמו החוצה. ״הו חתלתולה, אני כל כך מצטער! חשבתי שאת במכונית. בואי הנה, נסיכה. דאדי כאן עכשיו,״ הוא אוסף את דמותה המתייפחת לזרועותיו ומטפס חזרה אל המכונית.

״א-א-אני,״ היא משהקת, משפשפת את עיניה עם אגרפיה. ״ח-חשבתי שאני לא ה-הולכת לראות את ה-התינוקות של רורו וג׳-ג׳וג׳ו! ו-והייתי לבד!״ היא מייבבת בזמן שג׳ייסון מנסה לנחם אותה בעודנו נוהגים במהירות.

אני שם לב לרוזי במשך כל הנסיעה ומוודא שנוח לה. היא צועקת עליי רק פעמיים ואומרת לי כמה היא שונאת אותי רק ארבע פעמים, שזה די טוב אם חושבים על זה!

נכנסים לחניון בית החולים, אנחנו ממהרים פנימה ונכנסים אל חדרנו המוכן. הכנתי אותו כבר לפני חודשים.

בזמן שהם מבצעים עוד בדיקות עליה, אני נשאר לצידה במשך כל הזמן. ״מר ביבר, אתה מודע לזה שהיא תצטרך ניתוח קיסרי במקום לידה טבעית, נכון?״ הרופא שואל אותי בזמן שאני עוזר לרוזי עם הצירים הכואבים. אני מהנהן ומנשק את לחייה הדביקות ומנגב את מצחה המזיע עם מטלית.

״אתם גם מודעים לזה שזה היריון בסיכון גבוה ומאחר שהיא נכנסה ללידה כל כךמוקדמת, הם יהיו פגים וכנראה יצטרכו להישאר בבית החולים לכמה שבועות,״ הוא אומר ואני עוצם את עיניי בכאב ומהנהן.

אני שונא את המחשבה של להשאיר את אחד מהילדים שלי כאן בזמן שאנחנו לוקחים את האחרים הביתה.

״כשאני מביט בבדיקות שלה, אני רואה שהבן שלכם קטן יותר מהבנות אבל אנחנו נראה איך הוא התפתח כהוא יגיע. אל תשכחו שיש סיכוי גדול לאוטיזם. אני יודע שאני כנראה מדכא אתכם אבל אני רק אומר את מה שאני צריך להגיד. שלישיה לא תמיד יוצאת בריאה, במיוחד כשהאם עצמה סובלת מבעיות בריאותיות,״ הדוקטור מודיע בזמן שרוזי נוהמת בכאב.

אני מהנהן בחוסר סבלנות, לא רוצה לשמוע את זה יותר ורק רוצה להיות ליד היקירה שלי בזמן ששהיא עוברת את הלידה הקשה הזו. ברגע שהיא משחררת צרחה חזקה של סבל, הרופא בודקק את הפתיחה שלה.

״טוב, העלמה דניאלס, מר ביבר, אתם מוכנים לפגוש את הילדים שלכם? כי הגיע הזמן!״

כל אוויר שנכנס אל ריאותיי יצא תוך כדי שימוש בכוח בעוד שאני בולע את רוקי.

הגיע הזמן.

הגיע הזמן נשמות יקרות שלי

אני באמת לא יודעת מתי יהיה פרק כי הפרק הבא הוא באורך של שעה ויש בו מלא זיכרונות מפרקים קודמים

ודא

אם מישהי שישלה כוח לקרוא את כל העונות מחדש ויודעת אנגלית בצורה ממש טובה

ומוכנה לעזור לי, אני ממש אשמח אם תוכלו לשלוח לי הודעה פרטית כי אני פשוט לא רואה תגובות הרבה

תודה רבה, 7 פרקים לסיום

#theEndisAlmostNear

ועד לפרק הבא

לחיים, סאלוט, צ׳ירס.