נקודת מבט: ג'סטין.

אני מתנשף בזמן שאני מתגלגל על המיטה בפעם המיליון בלילה הזה. הריקנות והקרירות של המיטה היו מספיק כדי לגרום להיעמד ולהתהלך בישנוניות במורד המסדרון אל חדרה של רוזי. השעה היא שלוש לפנות בוקר והתגעגעתי אליה יותר מידי.

הדלת נפתחת בחריקה קלה ויכולתי לשמוע את נשימותיה העמוקות והקטנות, הגורמות לי לחייך. בשקט, אני עושה את דרכי אל מיטתה, אני מוריד את סורגי העץ ששמרו עליה בתוך העריסה ומרים אותה בעדינות.

ברגע שעורה נוגע בשלי, אני נאנח בהקלה ומחייך. מכרבל אותה קרוב אליי, אני עושה את דרכי בחזרה לחדרי כדי שאוכל, סוף-סוף, להירגע ולישון. כשלבסוף, אני מטפס בחזרה אל המיטה לאחר שסידרתי את אסתר, טולוז ורוזי, רוזי החליטה לפתע להתעורר.

"ה-הגיע ה-הזמן ל-לקום, דאדי?" היא ממלמלת, משפשפת את עיניה עם אגרופיה הקפוצים. "לא, יקירה. דאדי פשוט רצה שתבואי לישון אתו. אל תשפשפי עיניים, אהובה. זה לא טוב." אני אומר, תופס בידיה בעדינות כדי לעצור אותה. "ס-סליחה," היא מפהקת, מתכרבלת לצד גופי.

ידיה הקטנות נחו על חזי החשוף, לעתים מלטפות אותו עם קצות האצבעות. עיניה נעצמות באושר ואני מניח נשיקה אחת על שערה.

ריחה, נשימותיה האטיות והשוות, ונוכחותה הרגיעו אותי בעדינות לשינה שאליה השתוקקתי נואשות.

"הנה, אהובה. קחי את זה. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב." אני מזעיף מכאבה, מושיט לה את משכך הכאבים בזמן שאני מנשק את שפתיה. המחזור שלה התחיל הבוקר והיא נהפכה לבלגן רגזני וכואב מאז, אבל היא עדיין הייתה יותר מידי חמודה שפשוט התעלמתי מהרגזנות.

"קחי את זה ואני אלך לבדוק את הארון." אני אומר בזמן שאני עושה את דרכי מחוץ למטבח ולמורד המסדרון. פותח את דלת הארון שהיה, אמור להיות, מלא בדברים הנשיים שלה, אני מקלל כשאני מבין שהוא ריק.

אמילי והארולד נסעו לכמה שבועות מכיוון שאמה של אמילי חלתה באנגליה אז לא הייתה לי אישה שתלך לחנות ותבחר את הדברים הנכונים.

"לעזאזל," אני ממלמל, תופס בארנק, במפתחות, בטלפון ובז'קט. "רוזי, בייב, אני צריך לנסוע לחנות במהירות. כל הדברים שלך נגמרו, אז אני כבר אחזור. אל תזוזי. ואל תתגעגעי אליי יותר מידי." אני אומר בחיוך, קורץ כשהיא מצחקקת. אני מנשק את שפתיה, חוזר לנשיקה שנייה ואז שלישית, לפני שאני רץ במעלה המדרגות.

"יו, אידיוט," אני מתפרץ לחדר ומפריע לג'ייסון ואלה באמצע הסקס הקולני והקינקי שלהם. "אחי!" ג'ייסון צועק, זורק כרית לכיווני שממנה אני חומק במומחיות.

"אופס? בכל מקרה, אני צריך ששניכם תפסיקו ואתה צריך לשמור על רוזי בזמן שאני בחנות. תוודא שהיא לא תמות מעשיית משהו דבילי מתוך סקרנות. היא נוטה לשוטט כשאני לא שם כדי לוודא שהחלונות והדלתות נעולים. היא לא יכולה לאכול דגים, בוטנים, וסלרי. היא אלרגית אז בבקשה אל תהרוג אותה. היא הבייבי שלי. המספר שלי הוא שתיים בחיוג מהיר בטלפון שלך. המספרים של הדוקטור שלה ומקרה החירום על המקרר." אני אומר, לא מתייחס לכך שהם מחפשים אחר בגדים בחיפזון.

"הו ואל תעשו סקס קולני וקינקי כשהיא לבד. היא לא מרגישה טוב ואני לא רוצה שאוזניה היקרות ישמעו את קולות הגמירה המעצבנים והקולניים שלכם, אוקיי? תתחשבו." אני אומר, מתחמק מהאגרוף שג'ייסון זורק לכיווני.

"תצא מפה, בן זונה שכמוך." הוא דוחף אותי החוצה וטורק את הדלת בפרצופי. "תדבר יפה ליד רוזי!" אני צועק מבעד לדלת הסגורה, מגחך בקלות כשהוא צועק, "תזדיין מפה." בחזרה. זה כיף לעצבן אותו.

רץ במורד המדרגות, אני מפריח לרוזי, ששיחקה במשחק כלשהו בטלפון שלה, נשיקה מהירה בזמן שאני מתקרב אל הדלת. "אוהב אותך, נסיכה!" אני צועק, מקבל "גם אני אוהבת אותך." שקט.

אני מטפס אל המכונית ומתחיל בעשרים דקות של נהיגה אל החנות.

כשאני מגיע, אני הולך אל מדור נצרכים הנשיים במידיות, שלקח דקה למצוא מאחר ובחיים לא הייתי בחלק הזה של החנות. אני מקבל כמה פרצופים משונים וכמה בנות הלוחשות "אוו" כשאני מביט בחבילות הצבעוניות והמבלבלות.

מה זה לעזאזל?

מוציא את ניידי מהכיס, אני מחייג לרוזי במהירות. היא עונה אחרי הצלצול השני.

"כן?" היא שרה, מצחקקת בשקט. "בייב," אני אומר ברצינות, מתחיל להתחרפן מכל המילים שאני קורא על החבילות הללו. "יש כל כך הרבה," אני לוחש.

זרם כבד? זרם קל? זה פשוט נשמע מגעיל. אני לא רוצה לדעת.

כנפיים? הם הולכים להתעופף ברגע שהיא תסיים אתם? זה כזה חרא מוזר.

מה ההבדל בין טמפון לפד בכלל? חשבתי ששניהם אותו הדבר בערך.

הוא אלוהים, מה זה? זה לא היגייני.

"פשוט תבחר אחד, ג'סטין," היא מצחקקת מהיותו מתחרפן. "לא, אני לא הולך לבחור אחד. מה אם אני לוקח את האחד הלא נכון? אז לא יהיה לך נוח ואני אהיה עצוב." אני אומר, משרבב שפתיים בקלילות. "אז מה אני צריך לקחת? טמפונים או פדים?" אני שואל את השאלה החשובה. "רגע, מה ההבדל?" אני תוהה, אוחז בשתי החבילות.

הו אלוהים, למה הדבר הזה נראה כמו זין קטן?

"טמפונים נכנסים פנימה בזמן שפדים לא." היא ממלמלת ויכולתי לשמוע אותה לועסת משהו. כנראה צ'יטוס. היא אוהבת את הדבר הזה. מה שמזכיר לי. אני צריך לקנות לה כמה חטיפים ושוקולד. אולי גם ורדים וכרית חימום חדשה מאחר הישנה שלה נשברה. אני מזכיר לעצמי לעשות זאת.

"הו ממש לא. לא. לא. לא. הדבר היחידי שיכנס אלייך הוא אני. את מקבלת פדים וזה סופי." אני זורק את הטמפונים ברישול בחזרה על המדף.

"ג'יי, אתה יכול לבחור אחת, בבקשה." היא מצחקקת ויכולתי להגיד שהיא דחפה חופן נוסף של צ'יטוס לפיה.

"לא, חכי, וואה יש כל כך הרבה צבעים. יש להם ירוק, וורוד, כחול, כתום, צהוב... איפה הסגול? הצבע האהוב עליך הוא סגול. למה אין להם סגול? מה יש להם נגד סגול? זה צבע טוב." אני אומר, כמעט בעצבנות. הבייביגירל שלי אוהבת סגול ואני דורש שהמחזור שלה יהיה מלא בפדים סגולים!

"ג'סטין!" היא צווחת בצחוק. "פשוט תבחר אחד. הצבע לא משנה."

"למה אני לא מאמין לך?" אני שואל, מגלגל את עיניי בשובבות. מביט סביבי, אני מבחין באישה בגיל העמידה. "גברתי, את יודעת מה הצבע אומר על הדברים האלו?" אני שואל, זוכה למבט מפוחד ובה רצה הרחק ממני.

"וואו.... בסדר. זה מגניב. פשוט תתעלמי ממני." אני ממלמל, מביט סביבי אחר מישהו אחר. לבסוף, בחורה צעירה יותר זזה במורד המעבר ואני שואל אותה את אותה השאלה, מוודא להגיד שזה בשביל החברה שלי בסוף.

"כן, זה תלוי בזרם שלך. רואה, ממש כאן?" היא מצביעה על התקציר שעל הקופסה ולפתע אני מרגיש מטומטם. "הו... ובכן תודה." אני מחייך בזמן שהיא תופסת בקופסה אקראית ומתרחקת.

"בייבי, יש לך זרימה כבדה, זרם רגיל, או זרם קל?" אני שואל, קורא את המילים שעל הקופסות, מתעלם מהמבטים המוזרים שכולם נותנים לי.

"ג'סטין..." היא נאנחת ויכולתי לראות שהיא מובכת ומנידה בראשה.

"מה?! אני לא רוצה לבחור את האחד הלא נכון!" אני אומר, משווה בין הצבעים.

"פשוט תיקח את הכתום, בייב." יכולתי לשמוע אותה סוטרת את ידה על פרצופה בכעס.

"אוקייי..." אני מתקרב כדי לקחת אותם. "חכי, יש כאן שלוש גוונים של כתום."

"ג'סטין," היא נוהמת, גורמת לי לקפוץ. "לעזאזל, אוקיי, אוקיי." אני תופס באחד.

"לא, חכי. את רוצה קוטאקס, סטייפריי, אולוויז', או מותג החנות." אני שואל, יודע שהיא הולכת לצעוק עליי.

"ג'סטין, פשוט תיקח את הקופסה. הקופסה הכתומה של אולוויז'. כנפיים. זרם כבד. אתה רואה אותה?? היא צועקת, כמעט גורמת לי להפיל את הנייד.

"כן.. רואה, זה כל מה שהיית צריכה להגיד." אני ממלמל בביישנות, תופס בקופסה. "חכי, את רוצה פדים למשך הלילה או רגיל-" אני נקטע מכך שהיא צועקת "ג'סטין, מספיק עם השאלות." בקול רם.

"אוקיי! אוקיי! לעזאזל, כל כך רעה אליי. אני יוצא וקונה לך את הצרכים הנשיים שלך, נותן לאנשים להביט בי מוזר, וככה מתנהגים אליי. פשוט וואו." אני ממלמל לעצמי, זורק את הקופסה לעגלה.

"ובכן, זה מה שאתה מקבל כשאתה עומד במדור של הצרכים הנשיים במשך שלושים דקות ובוחן כל מילהעל קופסת הפדים." היא מצחקקת בקלילות.

"אני פשוט רוצה שיהיה לך נוח, בייבי." אני נאנח, רגשותיי פגועים במקצת אחרי שהיא צעקה עליי. אבל אני יודע שהיא לא התכוונה לזה... אני חושב.

"אני יודעת, ג'יי. אני אוהבת אותך. אתה כל כך מתוק. אבל אני הולכת להיות אומללה בכל מקרה אז זה לא כל כך משנה." היא אומרת, נאנקת קצת לאחר מכן. אני מניח בגלל התכווצות.

"לקחת את המיידול?" אני שואל, מודאג. אני לא שם כדי להחזיק בה אז אני נהפך לעצבני ומודאג. לעזאזל, אני נהפך לעצבני ומודאג כשהיא בידיי. "כו, דאדי," היא צוחקת על מצוקתי.

"יופי, אני צריך ללכת עכשיו. אני אוהב אותך, נסיכה. אני אהיה בבית בקרוב." אני אומר, עכשיו הולך במורד מעבר הממתקים. "גם אני אוהבת אותך, ג'יי. ביי-ביי." היא אומרת. אני חוזר על ברכת הלהתראות ומחזיק את הנייד לכיס.

אני לוקח את השוקולד האהוב עליה במהירות וכמה שקיות של הממתק האהוב עליה. אז, אני לוקח את הממתק האהוב על ג'ייסון, קופסת שוקולד לאלה, וכמה שקיות נוספות של הצ'יטוס האהוב על רוזי. אני יודע, אני יודע. אני נדיב מידי.

עוזב את המעבר, אני הולך אל מדור הפרחים ומוצא את הזר הענקי ויפהפה ביותר של וורדים בצע אדום-ארגמן בשביל רוזי, הפרחים האהובים עליה. אז, אני מוצא כרית חימום נוספת בשבילה, שהייתה, במקריות, ליד הצרכים הנשיים.

אני גם לוקח לה את הסרט, הקרם והתותים המכוסים בשוקולד האהובים עליה, וגם כרטיס ברכה שבתוכו כתבתי הודעה מתוקה ואוהבת. רק להגיד לה כמה יפהפייה היא וכמה אני אוהב אותה.

לאחר מכן, אני מתקדם אל עבר הקופות, איפה שאני מקבל כמה מחמאות מהנשים הסובבות אותי. "בן הזוג הטוב ביותר. איפה שלי?" אני שומע אחת שואלת את חברתה, גורמת לי להסמיק. אני פשוט את אוהב את רוזי שלי. אני אעשה הכל בשבילה.

לאחר שאני מסיים, אני מסדר הכל בסל הגדול, מניח אותה על המושב ליד הנהג, ומתחיל בנהיגה בחזרה הביתה אל אהבת חיי.

#RelationshipGoalAF#BoyfriendGoalAFFאני בוכה מעיינות.